הכדור | ארכנה

< התנסות מהמפגש "זיכרון", טיוטה לפני עריכה; מתוך "בגוף ראשון" – סדנת כתיבה לפרוזה אוטוביוגרפית >

מחר יש לי יום הולדת. קשה לי להירדם. אני שוכבת במיטה ומנסה לנחש איזו מתנה אקבל מאבא מחר. בשנה שעברה התעוררתי לצלילי פטיפון שניגן את השיר You're five today, you're five today, oh what a lovely holiday, פטיפון עם ידית שמסובבים ושלושה תקליטים שחורים עם שירים שלמדתי בגן. אני בטוחה שגם השנה יפתיע אותי אבא עם משהו נהדר.

בבוקר נכנס אבא לחדר שלי ואמר שהיום אלך עם מינה לקנות לי מתנות ליום הולדת. לבשתי את השמלה האהובה עלי, מעיל וכפפות וחיכיתי. מינה הגיעה והתלחשה עם אבא בחדר השני לפני שיצאנו לדרך.

הלכנו לחנות צעצועים ענקית שלא הכרתי. מינה אחזה בידי חזק ועברנו בין המדפים העמוסים. חשבתי לקנות לך כדור, אמרה מינה, ואז נוכל ללכת לפארק לשחק. כשהגענו לאזור הכדורים ביקשה מינה מהמוכרת שתיתן לי את הכדור הכי יפה בחנות. המוכרת בחרה כדור גדול וצבעוני ואמרה למינה שזה הכדור היקר ביותר שיש בחנות. טוב מאד, אמרה מינה למוכרת ואחר כך הסתכלה אלי ואמרה, לאבא שלך נגיד שהוא עלה חצי לירה וזה יהיה הסוד שלנו.

הלכנו לפארק עם הברבורים ושם הסבירה לי מינה שמהיום אני יכולה לקרוא לה אימא. התמסרנו בכדור קצת אבל אני אף פעם לא הצלחתי לתפוס אותו כי גם בגן לא הייתי טובה במסירות ובמרוץ שקים ודברים כאלה.

הגענו לחמי טבריה לקראת שעת הצהרים. הנסיעה מירושלים הייתה ארוכה ומייגעת. כשעברנו ליד הכפר נאסר-א-דין הורה לנו הנהג להיכנס אל מתחת למושבינו מחשש למתקפה של הערבים על האוטובוס. מהומה גדולה קמה בין הנוסעים שלא פסקה כל הדרך עד למרחצאות ונמשכה גם כשהאחות קיבלה את פנינו בכניסה.

האחות הקריאה את שמותינו בקול רם באולם הגדול וציינה באיזה חדרים נשתכן. אחר כך כל אחד קיבל חלוק בד לבן, כפכפי עץ ומגבת והלכנו מאולם הקבלה לאורך המסדרון החשוך לחדרינו. היה עלינו להגיע לאמבטיות לפני ארוחת הצהרים, כך הודיעה לנו האחות.

השארנו את בגדינו על המיטות לבשנו את החלוק והכפכפים וצעדנו לבניין האמבטיות. אנו, החולים במחלת פמפיגוסוולגריס, היינו זכאים לרחוץ באמבטיות הפרטיות. עמדנו בתור הארוך, ריח הגופרית והליזול צרב באפינו, קירות החרסינה נטולי החלונות סגרו עלינו סביב. ליד שולחן קטן ישבה המפקחת רדיה, האחראית על האמבטיות. היא סימנה אותנו ברשימה ונתנה לנו ביד אחת כוס זכוכית קטנה עם משקה עשבים מריר וביד השנייה כדור קטן ורוד. היא בדקה היטב אם אכן בלענו את הכדור ושתינו את המשקה עד תומו. על השולחן ניצב גרמופון שחור עם שופר זהב. רדיה דאגה למתרפאים שלה העומדים בתור ועכשיו התנגנה בחלל המהדהד חמישייה לכלי מיתר של שוברט. יאללה תכנסו, אמרה לנורדיה כשהגיע תורנו, שאלוהים ייתן לכם בריאות.

תגובה אחת

מתויק תחת התנסויות

תגובה אחת ל-“הכדור | ארכנה

  1. תודה אריאלה. זיכרונות של שני כדורים הובאו זה לצד זה. העברית יוצרת את הקרבה העגולה בין השניים. קרבה שהאנגלית, למשל, הייתה מפרידה. כדור משחק מן הילדות הניתן כמחווה מידי אם חדשה לבת שתוגדר, כפי הנראה, מעתה – חורגת; כדור המתקבל בשתיקת מחווה מקבילה, בידי בת המנסה לאמץ אל ליבה את האם הזו, החדשה. כנגדו כדור הניתן מידי אחות באתר מעיינות מרפא, תרופה למחלה. מה מקרינים הכדורים השונים, האחד על השני? מאמץ של חיבה, התרפאות, היוֹת נתינה בידיים אחרות, חסרת אונים, מקבלת כדורים?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s