חלום | רחל

< התנסות מהמפגש "חלום", טיוטה לפני עריכה; מתוך "בגוף ראשון" – סדנת כתיבה לפרוזה אוטוביוגרפית >

אבא יושב לידי. שיערו ארוך ולא נקי במקצת. הוא נראה לי קצת כמו פיראט. בהקשר זה מדובר במחמאה, דבר טוב.

הוא נראה לי יותר טוב ממה שהיה מזה שנים רבות (אפילו אלו שקדמו למחלה) – אני אומרת לו את זה.

אבא עונה: " אני לא מוותר" או "זה חשוב לי מאוד".

אנחנו נוגעים, מלטפים בעדינות את היד זה של זו, ברכות, אמפטיה ובסולידריות גדולים, שנראה שנותנים לשנינו כוחות.

בני, חביב, בן ה -9,  עובר בריצה כשהוא מרכיב משקפיים בעלות מסגרת ירוקה עדכנית.

אני אומרת לאבא: "תראה את חביב רץ ומשחק."

אני משוחחת עם הרופא האחרון הטוב של אבא, ד"ר שפאן.

2 תגובות

מתויק תחת התנסויות

2 תגובות ל-“חלום | רחל

  1. החלום מזמן מפגש אינטימי מחודש עם אב. אף שהמפגש מתרחש כאשר האב חולה, הטקסט מפגיש את הקורא/ת ברגעים בעלי הקשר חיובי, בתוך הקושי. את ההתרחשות חוצה, כבמעין קומיקס, ילד חבוש במשקפיים צבעוניות, המתגברת את התחושה החיובית. מכאן ואילך הדוברת שומרת על פרספקטיבה מצומצמת באשר להווה "אני אומרת לאבא" / "אני משוחחת עם הרופא". אין סיכום של המתרחש, אך השורה האחרונה מרמזת על קץ קרב של האב: "הרופא הטוב האחרון"… אני חושבת שהלאקוניות והשמירה על הפרספקטיבה המצומצמת יוצרת עניין ומגרה להמשך. מעניין האם התמונה תתפתח הלאה. תודה!

  2. רחל

    תודה רבה, עדי ,לתגובתך שרק עכשיו מצאתי… מאוד שמחתי להיות מובנת. הניתוח הכל -כך מדויק שלך, תרם לי להמשך הכתיבה…
    רחל

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s