הטיילת | רות איל

< מפגש יומיום, תיאור מקום בזמן אמת; מתוך הסדנה "בגוף ראשון" >

טיילת בין כביש לים, מתמשכת לאורך מצוק הכורכר, גבוה מעל החוף. גדר כפולה שומרת על המטיילים, בעיקר על הסקרנים שבהם. פה ושם שלטים שעליהם מצויר איש קטן נופל כשראשו למטה וכתוב "סכנת מפולת". שבילים מתפתלים בין עצי דקל נטועים בקבוצות, מדשאות מסויגות, שיחים.

פינות ישיבה מתעגלות בקצות השביל עם הפנים אל הים המלווה. שעת בין ערביים. חלק מהמצוק נישא גבוה מעל לשבילים. קטע פראי שגבר על העיצוב או שרד אותו. קירות סלע מעוצבי רוחות וגשמים, דרדרת אבנים ביניהם, נשפכת אל החול עמוק למטה. חומים וצהובים פוגשים בכחול. שמש אדומה עוטה צעיפי ענן אפורים עומדת לשקוע.

הצבעים משתנים במהירות וללא הרף. תכלת נמזגת באפור, עננים נשוקים בוורוד עד לפני רגע, נאפרים, הים הולך ונרגע. צליל גליו המלחכים את החול נישא מדי פעם ברוח. אנשים צועדים או מתהלכים לאורך הטילת. מי צפונה, מי דרומה. עסוקים בהליכה, עסוקים בשיחה – עברית, רוסית, צרפתית, פה ושם אנגלית. מכוניות שועטות מטביעות את המלים. השמש נעלמה. נער עובר על אופניים. בידו טלפון וממנו יוצאים חוטים הישר לאזניו. האפור מעמיק.

זוג גורר את רגליו בלאות. חזרו מהים. היא בשער רטוב, אפה אדום, הוא סוחב תיק וכסא. אין כוח. על הדשא רצים ילדים, צפרדע מבטון, חלזון וארנב הם משאת נפשם לשניה זו. עולים עליהם, יורדים-רצים-צועקים בשמחה. הוריהם יושבים על ספסל, מבטם לים.

השמים שוב מתבהרים במקום שבו שקעה השמש. הבהיר הופך לכתמתם, הים נענה ומקבל את הצבע החדש אל אפורו. רוגע. לקולות איכות שונה. רגע של חסד. זוג עובר, ידה בידו. צועדים את צעדת הערב. מורגלים. צעדיהם מתואמים, אין צורך במלים.

איש צועד עם כלבו. הכלב רץ בקשקוש זנב פעם קדימה ופעם אחורה. נעמד לרגע לפני אדונו עם חיוך גדול, מסתובב וממשיך לרוץ. מטוס קל עובר. זוג עם ילד ותינוק בעגלה עובר לידי. הילד משתרך אחרי הוריו. האיש כועס "מי אמר? תגידי את מי". תגובתה נבלעת ברעש מכונית עוברת והוא בשלו "תגידי שאני שקרן, עידני! עידני בוא כבר! תגידי שאני נחש! דיברנו על זה ב…" מאחור נראו ככל זוג היוצא עם ערב עם ילדיו אל הטילת.

רוח פורעת עלי דקלים המרכינים ראש כממתיקים סוד. ושוב שקט. הכתום הולך ודוהה. מצפון ומדרום האפור הופך לסגול עמוק. פנס ספינה מנצנץ באופק. קולו של הים גובר עם הרוח. עוד ועוד רצועות עננים עולות מן האופק. יום שנגמר.

השארת תגובה

מתויק תחת מפגש יומיום

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s