< מפגש תמונה-כתיבה; חיבורים וקומפוזיציות , כתיבה ברצף >
תמונה שנפערת תוך שמתבוננים בה, שלא היתה בטרם.
תמונה שמתהווה תוך כדי כתיבה, שקודם לא הייתה אלא גיבוב של מחשבה.
לכתוב את חד-פעמיותה
כמו הבזק, כמו צילום – מבקשת פענוח:
המקום, הזמן, התאורה, החוויה –
להעביר את הרגע משורה לשורה.
הנה הכסא הריק של מי שלא הגיעה היום
והנה אני חולפת ומתיישבת במקומה
ואף אחת לא משגיחה שאני אחרת
סקסית בג'ינס מהודק
רחוקה מראש השולחן.
המקום אותו מקום
והיום והשעה
והתאורה כנ"ל
רחש העיפרון כמו טוויה,
דמויות רכונות על הדף כמו בכתיבה
רגל משולבת על רגל כמו אישה
קליק! חייכנה אלי!
אנו יחד בתמונה קבוצתית
ואני חסרה.
***
[תמונה קבוצתית בהעדרך]
שלום יודית יקרה,
כאשר ראיתי שאת לא מגיעה והשעה כבר שבע ומשהו, עברתי לכסא שלך, ליד רותי, והייתי לרגע את. מהזווית הזו ראיתי את עדי רחוקה, גם לא שמעתי את דבריה במלואם. שלבתי רגל על רגל בתוך הג'ינס המהודקים והרגשתי שאני נראית להן אחרת, הייתי יודית, ואיש לא גילה.
וחוץ מזה הכל כרגיל.
תמונה שהולכת ונפערת –
המקום, השעה, התאורה
ב"סיפור פשוט" הכל מתרחש כמדי שבוע:
אנחנו רכונות על הדף – כמו בכתיבה
רחש העפרונות – כמו טוויה
רגל על רגל – כמו אישה
קליק, חייכנה אלי!
אנו בתמונה קבוצתית
ויודית חסרה.
הסדנה – מרחב כתיבה 
יפה יקירה. אוהבת כל כך את שפתך העשירה, את הדקויות, מתמסרת ולרגע מסתורית. מחכה לקרוא עוד כי תמיד את מצליחה לעניין אותי. דרורה דקל
דרורה יקרה, כמו בנוכחותך גם במילותיך את מחממת ועוטפת ברוב נדיבותך. תודה יפה.
יפתי שלי, איזו שירה! תמיד תופסת את הרגע ממבט אחר, מעניין, מרתק ויודעת לכתוב אותו כמו שאף אחד אחר לא יודע. איזה מזל שאני לידך שם בתמונה הקבוצתית המונצחת בקליק שהיה לפני המון זמן.