קטגוריה: בגוף ראשון

חלום | רחל

< התנסות מהמפגש "חלום", טיוטה לפני עריכה; מתוך "בגוף ראשון" – סדנת כתיבה לפרוזה אוטוביוגרפית >

אבא יושב לידי. שיערו ארוך ולא נקי במקצת. הוא נראה לי קצת כמו פיראט. בהקשר זה מדובר במחמאה, דבר טוב.

הוא נראה לי יותר טוב ממה שהיה מזה שנים רבות (אפילו אלו שקדמו למחלה) – אני אומרת לו את זה.

אבא עונה: " אני לא מוותר" או "זה חשוב לי מאוד". להמשיך לקרוא

2 תגובות

מתויק תחת התנסויות

ההופעה | מיכל

< התנסות מהמפגש "חלום", טיוטה לפני עריכה; תחושה של חלום לזכרון קיים, מתוך "בגוף ראשון" – סדנת כתיבה לפרוזה אוטוביוגרפית >

אני נמצאת במקום חשוך, יושבת ליד הבר, על כיסא גבוה. אני לבד שם ולא מכירה אף אחד, אולי את הברמנים.

מסביבי עשן סיגריות, מוזיקה נעימה ברקע, האווירה רגועה ומלווה בהמתנה למשהו. כשמסתיים השיר נפסקת המוזיקה לפתע ומתחילה ההופעה. האולם מלא אנשים יותר מדי גבוהים שמסתירים את הבמה הנמוכה להמשיך לקרוא

תגובה אחת

מתויק תחת התנסויות

הכדור | ארכנה

< התנסות מהמפגש "זיכרון", טיוטה לפני עריכה; מתוך "בגוף ראשון" – סדנת כתיבה לפרוזה אוטוביוגרפית >

מחר יש לי יום הולדת. קשה לי להירדם. אני שוכבת במיטה ומנסה לנחש איזו מתנה אקבל מאבא מחר. בשנה שעברה התעוררתי לצלילי פטיפון שניגן את השיר You're five today, you're five today, oh what a lovely holiday, פטיפון עם ידית שמסובבים ושלושה תקליטים שחורים עם שירים שלמדתי בגן. אני בטוחה שגם השנה יפתיע אותי אבא עם משהו נהדר.

בבוקר נכנס אבא לחדר שלי ואמר שהיום אלך עם מינה לקנות לי מתנות ליום הולדת. לבשתי את השמלה האהובה עלי, מעיל וכפפות וחיכיתי. מינה הגיעה והתלחשה עם אבא בחדר השני לפני שיצאנו לדרך. להמשיך לקרוא

תגובה אחת

מתויק תחת התנסויות

דוּבּים | רחל

< התנסות מהמפגש "זיכרון", טיוטה לפני עריכה; מתוך "בגוף ראשון" – סדנת כתיבה לפרוזה אוטוביוגרפית >

דובון קטן בצבע לבן עם סרט חום מסביב לצואר ואזניים עגולות טובות לב,  אותו קיבל בני, נעים, כמתנת ברית מילה מחברה, בגיל 8 ימים.

הדובי, שכונה "דובים" ע"י נעים,  ליווה אותו במשך כ-8 שנים. הוא ברח איתנו מהארץ לפריז כשבני היה בן שישה חדשים, נסע אתנו לחופשה נעימה בעיירת חוף בדרום צרפת בשם קסיס (פטל בצרפתית), ליווה אותו ביום הראשון של הפעוטון שבו התבקשו הילדים, בפעם הראשונה, להיפרד מהדובים שלהם, ולהניחם בקופסא עד לסוף היום.

הדובון הלבן אבד בשלג בלילה קר בשביל חשוך, ונמצא לאחר מכן. להמשיך לקרוא

השארת תגובה

מתויק תחת התנסויות

נדנדות ילדות | מיכל

< התנסות מהמפגש "זיכרון", טיוטה לפני עריכה; מתוך "בגוף ראשון" – סדנת כתיבה לפרוזה אוטוביוגרפית >

הדשא בגינת הוריי ליווה את כל ילדותי. הם גרים באותו בית מאז היותי בת שש. ימי הולדת לכיתה, ימי הולדת משפחתיים, בת מצוה, מסיבת סיום כיתה ו'. הוריי גרים קרוב מאד לבית הספר היסודי שבו למדתי שמונה שנים. כשעברנו לגור בבית הזה, עוד לא היה דשא, עוד לא היו עצים, עוד לא היתה גדר חיה. אפשר היה לראות את בית-הספר מהבית ואת הבית מבית-הספר. להמשיך לקרוא

תגובה אחת

מתויק תחת התנסויות

סל | גילה זמיר

< התנסות מהמפגש "זיכרון", טיוטה לפני עריכה; מתוך "בגוף ראשון" – סדנת כתיבה לפרוזה אוטוביוגרפית >

בסמטת הואדי עמד נער ערבי כשלמרגלותיו סל קש ובו רוחשות פקעות צהובות וצייצניות. הנער עמד בחזיתה של חנות למכשירי כתיבה, ספרים וצעצועי ילדים בשם ספרי חורי שנמצאת שם כבר עשרות שנים.
גברת חורי עמדה בפתח החנות והביטה באנשים העוברים ברחוב, היא זיהתה אותי וחייכה אלי להמשיך לקרוא

תגובה אחת

מתויק תחת התנסויות

השיבה | י"ר

< התנסות מהמפגש "זיכרון", טיוטה לפני עריכה; מתוך "בגוף ראשון" – סדנת כתיבה לפרוזה אוטוביוגרפית >

ומהו המקום הקדום ביותר, ששוכן בירכתי התודעה? ממש הראשון?  לא, לא התא והסיפון באוניית הפליטים "עצמאות", בהיכנסה לנמל חיפה, לא הים, לא הר הכרמל הניבט משם, לא, על כך שמעתי רק בסיפורים, מאמי…  יותר מהכול עולה בי הבית ברחוב הירוק 15 והחצרות שמסביב במושבה הגרמנית, ואבא לוקח אותי ל"גן מעון כרמלה" ושנינו צועדים בוקר אחד אחרי הגשם. ריח רקבובית טרי נישא באוויר. רונצ'קה? ("יד" בפולנית)  אבא חופן את כף ידי בכפו החמה, ואנחנו יוצאים את הבית להמשיך לקרוא

תגובה אחת

מתויק תחת התנסויות

שעור התעמלות | רות איל

< התנסות מהמפגש "זיכרון", טיוטה לפני עריכה; מתוך "בגוף ראשון" – סדנת כתיבה לפרוזה אוטוביוגרפית >

איך אני שונאת את הבוקר, ואת בית ספר ואת המורֶה להתעמלות. בבית ספר כולנו לבושים אותו דבר. מדים. גם בגדי ההתעמלות של הבנות צריכים להיות אותו דבר. כחול כהה, מגעיל. מי יכול היה להמציא בגד כזה?

יש לי צילום שמישהו צילם אותנו בכיתה ה' כשעמדנו בשורות בתחילת השעור. כולנו בבגד הכחול הזה, גרביים לבנות ונעלי התעמלות לבנות. כשאני מביטה בצילום אני נזכרת בכלב שלי שהיה גונב לי את הנעל בבוקר, וחושבת – איך היה נראה הצילום אם הייתי נועלת רק נעל התעמלות אחת? ומה היה אם לכל הבנות היתה רק נעל אחת לבנה ועל הרגל השניה היינו נועלות, כל אחת, נעל בצבע אחר? להמשיך לקרוא

תגובה אחת

מתויק תחת התנסויות

"בגוף ראשון" – סדנת כתיבה לפרוזה אוטוביוגרפית

בהנחיית הסופרת והעורכת עדי שורק.

מהי פרוזה אוטוביוגרפית? כיצד כותבים בדיה בגוף ראשון? בסדנה "בגוף ראשון" ניצור טקסטים המדגישים את האלמנט האישי שביסודם אך הופכים אותו, באופנים שונים, למרקם סיפורי וליצירת פרוזה. נשוטט בגבולות המציאות והבדיה בעקבות יוצרים שונים, נצרף צרופים בלתי שגרתיים של מכתבים, קטעי יומן, חלום, זיכרון ופרטי יומיום, ניצוק פנטזיה ו"שקר" אל תוך "האמת", נבדוק את שפת ההרהור והפרוזה השירית, נאמץ כתיבה משחקית כמנגנון משחרר, נלך לאיבוד בשפה כדי למצוא את מנעד קולך.

המחזור הבא של "בגוף ראשון" יפתח בפברואר 2014, ימי ג' 19:00

לפרטים נוספים ולהרשמה >>

להמשיך לקרוא

2 תגובות

מתויק תחת בגוף ראשון

מפונקת | יהודית אשד

< התנסות מהמפגש "זיכרון", טיוטה לפני עריכה; מתוך "בגוף ראשון" – סדנת כתיבה לפרוזה אוטוביוגרפית >

כשהוא היה ממש גור קטן עוד קצת אהבתי אותו.
קצת בזתי לפחדנות שלו. הוא היה רועד כל כך כל פעם כשפגש בזרים ונבח כמו משוגע.
אחר כך התרגלתי אליו. הוא היה כל כך מסתגל ולא תובעני. בלי שנאלף אותו למד כל מה שצריך כדי להיות בן משפחה. ראשית, שהוא לא יכול לצפות ליותר מדי תשומת לב. שיסתדר, כמו כולם. להמשיך לקרוא

3 תגובות

מתויק תחת התנסויות