< חיבורים וקומפוזיציות, התנסות בכתיבה רציפה; טיוטה >
אוזן בר
ההופעה מתחילה באיחור הרגיל. לא הייתי מאחרת גם אם הייתי מגיעה עם האוטובוס הבא. גם אם הייתי שותה את הסוף של בקבוק היין בניחותא. אבל אולי טוב שלא שתיתי, אני לא מרגישה צלולה מספיק, מטושטשת מעייפות אחרי לילה חסר שינה. אני נכנסת, עוברת בקלות בין מעט אנשים באולם ותופסת את מקומי הקבוע בצד, ליד הבמה. ממתינה בסבלנות, תודות לאייפון וכל הרשתות החברתיות. לא מכירה אף אחד מסביב לבמה. כשההופעה מתחילה האולם מתמלא במהירות, הצפיפות חונקת אותי, הווליום כואב לי בכל הגוף, אני בורחת אחורה.