ההופעה | מיכל

< התנסות מהמפגש "חלום", טיוטה לפני עריכה; תחושה של חלום לזכרון קיים, מתוך "בגוף ראשון" – סדנת כתיבה לפרוזה אוטוביוגרפית >

אני נמצאת במקום חשוך, יושבת ליד הבר, על כיסא גבוה. אני לבד שם ולא מכירה אף אחד, אולי את הברמנים.

מסביבי עשן סיגריות, מוזיקה נעימה ברקע, האווירה רגועה ומלווה בהמתנה למשהו. כשמסתיים השיר נפסקת המוזיקה לפתע ומתחילה ההופעה. האולם מלא אנשים יותר מדי גבוהים שמסתירים את הבמה הנמוכה. אני מוותרת על העמידה באולם וחוזרת לשבת ליד הבר, לשמוע את ההופעה ולראותה על המסך שבבר. 

כבר יש פחות אנשים ופחות עשן סביבי ואפשר להתרכז בהנאה מההופעה.

 בצד השני של הבר מישהו מביט בי. אני מביטה בו חזרה והוא לא אומר עדיין כלום. אני חוזרת אל המסך והוא ממשיך להביט בי. אחרי כמה דקות ארוכות, הוא מזמין אותי לשבת לצידו. לאחר שאני מתיישבת, הוא מבקש שנחליף מקומות כי הוא חרש באוזן השמאלית. אנחנו מדברים ומסתבר שהוא לא בא לראות את ההופעה, הוא ההופעה הבאה. 

תגובה אחת

מתויק תחת התנסויות

תגובה אחת ל-“ההופעה | מיכל

  1. מיכל, הטקסט מערבל בין זיכרון וחלום, בעדינות. האירוע המתקיים בבר – מקום שבו ההכרה מוטלת מראש בספק מסויים – מוביל אל התרחשות שאינה ברורה. הדוברת עוברת מן הבר אל ההופעה וחזרה אל הבר. שם היא פוגשת בחור ומתחילה ביניהם תקשורת הנסובה סביב היכולת להקשיב. לאחר שהדוברת עוברת לצד שנוח לבחור – היא מבינה שהוא עצמו ההופעה ואינו הקהל שלה. הטקסט מותיר את הפליאה במצב סטטי. אין הסבר על הסתירה בין התקיימות ההופעה על הבמה ובין המצאות הבחור לצד הדוברת. צמצום הפרטים והלאקוניות שבה הם נמסרים, מצד אחד והעצמת אי-הבהירות של הסיטואציה מצד שני – מאפשרת לטקסט לנוע בטווח הביניים שבין זיכרון לחלום ויוצרת חיבור מעניין בין השניים. תודה!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s